<h1>האגור סימן תתע"ג</h1>
<h2>דף יג:</h2>
כתב ראבי"ה ששמע מאביו רבי' יואל שהיו תמהין על מה סמכו הראשונים שמתפלל ש"צ ענינו בין גואל לרופא במתפללין על גזרה או שלא תבא צרה עליהן. וכן למה קורין ויחל דכיחידים דמו. כדחזינן אפי' באנשי ננוה לענין שאלת מטר. אבל שני וחמישי ושני שאחר הפסח ואחר החג נהגו בהן בכל תפוצת ישראל ולא הוי תענית יחיד. [והראב"ד כתב שהן תענית יחיד] ולא יאמר ש"צ בהם ענינו בין גואל לרופא. ולא יקראו בהן ויחל. והרא"ש כתב באשכנז עשאוהו קבע והכל מתענין בהם וסמכו על מעשה דאיוב. ונראה לי דנהי דכיחידים דמו לענין שאלה היינו טעמא כדפרשינן בירושלמי שאין לשנות מטבע הברכות דשמנה עשרה ברכות תקון נביאים הם ואין לשנות.
